קרינת שמש כוללנית (גלובלית)
שטף קרינת השמש, קצרת הגל, באורכי גל 0.3- 3 מיקרון (אולטרא-סגול עד אינפרא-אדום "קרוב") המגיעה לקרקע הן ישירות מגלגל השמש (ראו קרינה ישירה) והן באופן עקיף (ראו קרינה מפוזרת) מהרקיע. מדידות שטף הקרינה נעשות בעזרת פירנומטר המוצב על משטח אופקי. יחידת המדידה של שטף הקרינה הינה ואט למ"ר. עם זאת, בטבלת הממוצעים מוצגים ערכים מצטברים לשעה ביחידות של אנרגייה - מגה ג'אול למ"ר.

קרינת שמש ישירה
שטף קרינת השמש המגיע ישירות מגלגל השמש. מדידות הקרינה הישירה נעשות בעזרת פירהליומטר המוצב על משטח אנכי לקרני השמש. הפירהליומטר מחובר למרכב משווני (עוקב סולרי) המכוון אותו אוטומטית לשמש. המרכב מצויד במנוע חשמלי סינכרוני העוקב אחרי המהלך המדומה של השמש. כל אי דיוק קל בהתכוונות לשמש יכול לגרום לשגיאה משמעותית בתוצאות המדידה. אי לכך יש לכוון ידנית את העוקב לפחות פעם ביום (בשנים האחרונות פותחו עוקבי שמש אוטומטיים המצויידים במחשב המאפשר להם להתכוונן לשמש בכל עת גם לאחר הפסקת חשמל). גם במקרה זה יחידת המדידה היא וט למ"ר.

קרינת שמש מפוזרת
קרינת השמש המפוזרת היא הקרינה, קצרת הגל, המגיעה מהרקיע, למעט מאזור גלגל החמה, לאחר שעברה תהליכים של פיזור והחזרה על ידי מולקולות מרכיבי האוויר, עננים, אירוסולים ועוד. מדידות הקרינה המפוזרת נעשות בעזרת פירנומטר, המוצב על משטח אופקי, מצויד בטבעת מצלה שתפקידה לחסום את הקרינה הישירה. הטבעת מסתירה לא רק את גלגל השמש אלא גם חלק מהרקיע סביב גלגל השמש, אזור שמשקל תרומתו לקרינה הינה גדולה מהשטח היחסי של הרקיע אותו הוא תופס. יש להכניס תיקון לתוצאות המדידה בהתחשב בהשפעות הטבעת. תיקון זה שונה ממקום למקום ובהתאם לכמות העננים וריכוז האירוסולים. בשנים האחרונות עם הרחבת השימוש בעוקבי שמש ממוחשבים נתן למקם פירנומטר, המוצל ע"י כדור מתכת, על עוקב אוטומטי - מערך שממזער את הטעות במדידה.

יחידות מדידה של קרינת השמש
שטף קרינת השמש המגיעה לקרקע נמדד ביחידות של ואט למ"ר (ואט= ג'אול בשנייה). כדי לחשב את כמות הקרינה המגיעה לקרקע במשך שעה משתמשים ביחידות של מליון ג'אול (מגה-ג'אול).
יחידה זו הינה ברת תוקף גם לחישוב ממוצע יומי בחודש נתון (דהיינו הקרינה המצטברת במשך יום בממוצע לחודש מסוים).

קרינה אולטרא-סגולה
קרינת השמש בתחום אורכי הגל הקצרים מאד בין 0.2 ל-0.4 מיקרון (בין 200 ל-400 ננומטרים, כאשר ננו-מטר= אחד למיליארד מטר) נקראת קרינה אולטרא-סגולה ומהווה 7% מקרינת השמש . בחלוקה משנית מבחינים בקרינה אולטרא-סגולה בתחום C - 280-200 ננומטרים , בקרינה אולטרא –סגולה בתחום הביולוגי 320-280  - B ננומטרים, ובקרינה אולטרא –סגולה בתחום A - 400-320 ננומטרים. ככל שאורך הגל קצר יותר האנרגיה אותה נושא הפוטון גדולה יותר כמו גם כושר החדירה של הקרינה לרקמות. שכבת האוזון הסטרטוספרי בולעת באופן מלא את הקרינה בתחום C ובאופן חלקי את הקרינה בתחומים B ו-A. דילול שכבת האוזון (הידועה בשם "החור באוזון") גרם לעליה מדאיגה ברמות הקרינה האולטרא-סגולה בתחום B .
קרינה אולטרא-סגולה בתחום B (ברמות גבוהות ולאורך זמן) גורמת לסרטן העור מסוג מלנומה , לירוד (קטרקט) ועוד.

מכשירי מדידת קרינה אולטרא-סגולה
בארץ מודדים , בדרך כלל, את הקרינה האולטרא-סגולה הכוללנית (גלובלית) בתחום B. במספר תחנות מפעיל השרות המטאורולוגי מדי קרינה בכל תחום אורכי הגל המאפיינים את הקרינה האולטרא-סגולה. בשתי תחנות נוספות מפעילה אוניברסיטת בן-גוריון מדי קרינה בתחום A.
כל המכשירים שייכים למשפחת מדי קרינה ברצועה רחבה (Broadband ). תגובת מד הקרינה "מחקה" את תגובת העור לקרינה שהיא מרבית בתחומי אורכי הגל 300-295 ננו-מטר.

יחידות המדידה של הקרינה האולטרה סגולה
ניתן לבטא את שטף הקרינה האולטרא-סגולה ביחידות של ואט למ"ר אך כדי להמחיש את משמעות המדידה משתמשים ביחידות של מד (Minimal Erythemal Dose-MED) המוגדרת כמנת קרינה הגורמת להאדמה מינימלית של עור לבן בלתי שזוף. יחד עם זאת, אינדקס הקרינה האולטרה סגולה מבוטא ביחידות אל-מימדיות (בערך מספרי השווה לשטף הקרינה במיליואט מחולק ב-25) ונע בין 1 ל-13 , כאשר הערך 1 כולל בתוכו גם ערכים הנמוכים ממנו, וכל ערך מ-11 ומעלה מוגדר כקיצוני.